מדוע כלות נוהגות להחזיק זר פרחים בחתונה? 

קשה לדמיין חתונה ללא נוכחות פרחים לקישוט האירוע. לרוב נוהגים לקשט את האולם בפרחים, לעיתים פרחים נמצאים בדשי חליפות, או בזר על ראשה של כלה, וגם נהוג לקשט את הרכב של הזוג בפרחים. בנוגע לכך, כתבנו פה על טיפים לעיצובי פרחים לאולם חתונות, שיכולים לסייע לכם בבחירתם. אך גולת הכותרת היא לרוב זר הפרחים אותו נושאת הכלה יחד איתה. זר כלה צריך להתאים לאופי השמלה ולהחמיא לה, ולהבליט את יופיה של הכלה. אך מהיכן הגיע המנהג לשאת זר פרחים בחתונה? ומה הוא מסמל בכלל? 

עוד בימי קדם, כלות נהגו ללבוש פרחים בחתונתן, למשל במצרים ורומא העתיקה, כלות לבשו שרשרת פרחים לחתונה כדי לסמל שפע, פריון והתחלות חדשות. עם הזמן נוספו לזר הכלולות תבלינים וצמחי מאכל בעלי ריח חזק, שנועדו להרחיק מזל רע. 

לכל תוספת לזר היה תפקיד הנועד לחזק את ברית הנישואים – השמיר בא לעודד את התאווה של הזוג, חיטה – לעודד פריון, רוזמרין – לחזק נאמנות בין בני הזוג, קיסוס – סמל לחוזק הקשר, כיוון שהקיסוס נאחז חזק במצע עליו גדל, ותבלינים כמו בזיליקום וטימין מספקים הגנה מרוחות רעות. לא הזיק כמובן שריחות התבלינים והפרחים היו חזקים מספיק כדי למסך ריח גוף ולהנעים את האווירה. 

בתרבות היהודית בתקופת המקרא גם כן, היה נהוג שכלות יישאו זר עם קיסוס, יחד עם ההדס, המסמל אהבת עולם ופוריות. בקהילת יהודי תימן, היה נהוג שכלות יישאו בזיליקום ופיגם מצוי (שבתימן נקרא שדאב או רוטא), כסגולה נגד העין הרע. לפעמים לא רק הכלה נשאה את צמח הפיגם אלא גם החתן.

בימי הביניים במערב, החל מנהג זריקת הזר בשביל מזל טוב. כאמור זרי כלה קשורים לפריון וזוגיות והרעיון הוא שהרווקה שתופסת את הזר תזכה ב"מזלה הטוב" של הכלה וידבק בה בזכות תפיסת הזר. כיום המזל הטוב המתקשר לזריקת הזר, מהווה סגולה למציאת חתן. המנהג גם מסיח את הדעת מהזוג הטרי, וככה בזמן שתשומת הלב נתונה למי שתפסה את הזר, הזוג יכול לעזוב את החתונה ללא הפרעה מהאורחים.  

במאה ה-17 חשיבותם של פרחים כאלמנט קישוטי החל להתחזק, וכלות התחילו לשלב פרחים בסידורי שיער מורכבים של שיער אסוף, בניגוד לעבר שבו כלות היו משאירות את השיער פזור. לפעמים כמו בחתונות מודרניות בהן נהוג להשאיר מזכרת קטנה לאורחים, החל נוהג לתת לאורחים מתנה צרור פרחים קטן. 

רק במאה ה-19 החל מנהג לשאת זר פרחים בגודל ובמראה זהה כמו שנהוג היום. האחראית לטרנד היא המלכה ויקטוריה, שגם כן בהשראתה כלות נוהגות ללבוש לבן לחתונה. היא התחתנה עם זר פרחים של ניצני תפוז טריים על ראשה, וכן לשמלת החתונה שלה היו תפורים ניצני תפוז. 

לפי שפת הפרחים, עליה כתבנו פה בעבר, ניצן פרח התפוז מסמלים טוהר וצניעות מינית. במהלך התקופה הויקטוריאנית ההשפעה של שפת הפרחים גרמה לכך שסוגי פרחים מסוימים הפכו לפופולאריים במיוחד כחלק ממרכיב זר הכלה. בין פרחים אלו נמנים הורדים, המסמלים אהבה, אדמוניות (peony), המסמלות אושר ושאפתנות, שושן צחור המסמל טוהר ויופי, סיגליות סימלו נאמנות, סייפנים מסמלים אהבה ממבט ראשון, וכך הלאה. 

כיום לזר הכלה יש פחות משמעות סמלית, ויותר משמעות אסתטית ואישית. בחתונות מודרניות ישנן יותר הזדמנויות להפגין את טעמה האישי של הכלה (או החתן), והיא יכולה לבחור פרחים לזר בהתאם לשיקולים של התאמת צבעים, העדפה אישית, של איזה פרחים היא אוהבת, והתאמה לסגנון השמלה שהיא לובשת. 

עכשיו שאנחנו יודעים מה מקור המנהג ומשמעותו, הגיע הזמן לבחור זר כלה. באתר עלי דפנה תוכלו למצוא מבחר זרי כלה רומנטיים על בסיס ורדים, בצבע ורוד מסורתי, אפרסק וצהוב, לבן או לבן-ורוד. הזרים משלבים עלים ירוקים ופרחים כמו קרפסדיות, אלסטרומריות, ופרחי שעווה להשלמת המראה החגיגי של הזר. כדי להסיר מכם דאגות מיותרות ביום חתונתכם, שלחוץ גם ככה, אנו יכולים להתחייב על כך שאנו משתמשים רק בפרחים הטריים והאיכותיים ביותר כדי שהזר שלכם, כמו החתונה כולה, ייראה מושלם.